השבוע אני רוצה לדבר איתכם על אחריות שלנו כיצרני תוכן ברשתות החברתיות. כל בעל עסק, בנוסף לשיווק של המוצר או השירות שלו גם מייצר כמויות גדולות של תוכן. תחשבו – בעצם כל פוסט שלכם, בין אם בפרופיל הפרטי או בעמוד העסקי הוא מידע שברגע הפרסום הופך לנחלת הכלל ולכן יש לו השפעה על אחרים.
כבר דיברנו בזמנו על RTM (ניהול בזמן אמת), כשמתרחש אירוע אקטואלי ואנחנו מנצלים את הבמה של הרשתות החברתיות כדי לקשר לאירוע זה פעולה שיווקית גלויה או סמויה. קחו את הדוגמא הנהדרת של "חסלט" שעשו טייק אוף לציוץ-הכרזה של גדעון סער לגבי מוכנותו להתמודד לראשות הממשלה. להשתמש באקטואליה לטובת השיווק זה בעיני אחת השיטות האלגנטיות יותר לעבוד עם הרשתות החברתיות. כי בסופו של דבר, אף אחד מאיתנו לא מתקיים בוואקום ומן הסתם, אנחנו מגיבים על מה שקורה בסביבה ולעתים קרובות גם מביעים דעה.
דיברנו גם על כך שהפרופיל האישי שלכם הוא גם פלטפורמה שיווקית: אפשר לשתף ממנו פוסטים שעולים בעמוד, לכתוב בו על ההווי העסקי שלכם ולשתף מהחוויות. כמובן בפרופיל הפרטי מעלים גם לא פעם פוסטים אישיים או שיתופי פוסטים של אחרים. וכאן טמונה הבעייתיות. הרשת מלאה בפייק ניוז. חדשות מזויפות, חדשות כזב, שממבט ראשון מאד קשה להבדיל ביניהן לבין האמת. בדרך כלל מדובר במידע ויראלי, שמאד מפתה לשתף ובסופו של דבר, כשמתגלה האמת המרה על הדבר "המקומם" הזה ששיתפנו, אנחנו מרגישים גם אכזבה בעצמנו וגם אכזבה על כך שהטעינו את קהל העוקבים שלנו.
אז כן, כולנו יודעים שפייסבוק לא מגריל טיסות ואייפונים וגם לא כל תמונה של ילד חמוד שמספר לכם שעבור מיליון לייקים אבא יקנה לו כלבלב, אבל עדיין תתפלאו, יש המון פייק ניוז שמסתובבים ברשת בלי שרוב המשתמשים יודעים לזהות אותם.
נכון, אתם יכולים להגיד שכל עוד אתם לא אנשי תקשורת או עיתונאים, אין עליכם אחריות לבדוק אם משהו ששיתפתם הוא מזויף או אמיתי, אבל אני חושבת שמעבר למוסר בסיסי, יש כאן פוטנציאל פגיעה גבוה מאד למוניטין העסקי שלכם. חוסר אמון של העוקבים כלפיכם יכול להתפתח גם בגלל פיסת מידע אחת אקראית שהתגלתה כלא אמיתית.
לכן, הכנתי עבורכם מדריך קצר שיאפשר לכם, טרום שיתוף הבא של מידע ויראלי, להבין אם מדובר בפייק או אמת.
אמינות המפרסם
שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
- אם זה פוסט של חבר או מכר פייסבוק בלי ציון מקור?
- גם אם זה פוסט של איש תקשורת, האם קיים מקור נוסף לבדיקת הצלבה?
- האם האתר שהתפרסם בו המידע הוא אתר אקדמי, חדשותי או אתר רכילות / פארודיה?
- אם זה לא כל כך ברור, בדקו את סיומת הדומיין של האתר: האם היא שונה מ-com, il, org?
- קראו את ה-"אודות" באתר בו פורסמה הידיעה, האם מדובר באתר חדשותי / אקדמי?
- בדקו את שם המחבר – האם זה מישהו מוכר?
אם רוב התשובות לשאלות הן "לא", אין ספק שמולכם פיסת פייק ניוז. לא לשתף!
איכות הטקסט וזמן פרסום
- האם בטקסט יש שגיאות כתיב, מילים שכתובות באותיות גדולות, כמות מוגזמת של סימני קריאה או שאלה? טקסטים שכתובים בלי הקפדה על כללי הדקדוק מתבררים לרוב כפייק
- מתי התפרסמה הכתבה שאתם הולכים לשתף? פעמים רבות כתבות מלפני שנה, שנתיים או חמש שנים פתאום מקבלות חיים חדשים ברשת, אך זה עדיין לא עושה אותן אקטואליה וחדשות. אם זה חדש לכם, אבל לא חדש לכל העולם זה מעיד על כך שאתם לא נמצאים עם יד על הדופק
אימות הציטוטים
בדרך כלל אלה הכתבות שמתחילות מהמשפט "מחקר חדש הוכיח…" שעולות במדורים סמי-חדשותיים באתרים גדולים. לרוב אלה כתבות שמתמצתות קומוניקט של מחקר אקדמי ופעמים רבות מסלפות דברים לצורך יצירת כותרת יותר מושכת. לכן, אם המידע נראה לכם חיוני חפשו בתוך הכתבה לינק למחקר המקורי או לכתבה מקורית על המחקר, לרוב באנגלית. אם אין כזאת, ועדיין חשוב לכם לחלוק את המידע, עשו גוגל. אם מצאתם, תקראו היטב את תקציר המחקר, כפי שנכתב על ידי אנשי האקדמיה. פעמים רבות תגלו שהמסקנות אליהן הגיעו בכתבה שונות לחלוטין מהמסקנות המקוריות של המחקר.
נתקלתם בתמונה ברשת מטבח זוועתי שמתרחש בימים אלה במקום כלשהו בעולם, אבל היא שותפה על ידי חבר פייסבוק, בלי שום קרדיטים או ציון מקור? לפני שאתם משתפים, עשו חיפוש הפוך ב-Google Images. זה קורה גם להכי טובים. רק לפני כמה חודשים רצה ברשת תמונה מהילולת הר מירון שהתחפשה לצילום אווירי של אירוע בכיכר רבין. מבאס לומר כמה אנשים שיתפו אותה, כולל עיתונאים נבחרים, בלי לבדוק בכלל במה מדובר.
פניה למומחה
אין שום בושה בלשאול שאלות. במיוחד אם זה משהו שמעניין אתכם ובא לכם לשתף בזה את כל העולם. תכירו, יש גם מומחים לפייק ניוז. בישראל אלה אתרים המשרוקית ו-לא רלוונטי. וכמובן יש גם אתרים בינלאומיים: FactCheck.org, IFCN, PolitiFact.com וגם Snopes.com.
משפט לסיכום: אל תתנו לאצבע שלכם להיות קלה על כפתור השיתוף. דקה של בדיקה תחסוך לכם נצח של מבוכה.
